ימי שישי הם עבורי השיא – אלפי  הודעות מכל המעגלים, שאלות, בקשות ועדכונים. והנה, ביום שישי האחרון, קיבלתי שיעור פרטי ומטלטל על חירות אמיתית. זה

"מתי כל זה ייגמר?" – השאלה הזו מלווה אותי בכל מפגש מאז פרצה המלחמה. אבל לאחרונה, זה דרוך  יותר "נו, מתי כבר תתקיים הנבואה שנקרא

לאחרונה, בביקור עם "תוכנית העמיתים" בבית "מורשת המשטרה" בהובלת  ידידי ניצב צביקה טאוב ובהדרכת ד"ר שלומי שטרית עמדתי מול דף נייר מצהיב: יומן התחנה המקורי של משטרת

אולי תופתעו, אך אני קורא נאמן של עיתון "הארץ". לאחרונה גם יצא לי להכיר ולהוקיר את אחת העורכות , רוית הכט – אישה ערכית ומקצועית

האזעקה בבוקר שבת "זכור" פגשה אותי בשעה 8:10 בפתח בית הכנסת הגדול. בעוד המתפללים ממהרים למחסה, התבוננתי בקירות האבן המסיביים המקיפים אותנו כבר כמעט מאה

בכל שנה, כהכנה לפורים, אני מתבונן בדברי המדרש : לעתיד לבוא "כל המועדים (החגים) עתידים ליבטל, וימי הפורים לא בטלים לעולם"  ישנם  הרבה הסברים  בעניין ועדיין לא נחה  דעתי….