בשבת האחרונה חגגנו שבת "בר מצווה" לחתן ידידיה היקר, בן למשפחת חברים שהם כמו אחים. בערב שבת, כשירדנו לרחבת "הכותל המערבי" לקבלת שבת וערבית, קיבלנו

פחות משבועיים מיום הבחירות – ימים שרבים מגדירים כ"גורליים ביותר". אך מעבר לפוליטיקה היבשה, לחישובי המנדטים ולמטות השטח, צריך לומר את האמת בקול רם: הדרמה

אודה על האמת: כשהגיעה אליי ההזמנה לברך בטקס 'הנחת עצם הפינה' לגינת כלבים קהילתית בשכונת נווה חיים, עצרתי לרגע. רב שמגיע לברך באירוע כזה? אפילו

הרבי מקוצק אמר: העולם סבור כי שמחים בחג "שמחת תורה" על שביום זה מסיימים את התורה, ולא היא – השמחה הגדולה היא על שביום הזה

ליל יום כיפור – רגע לפני הוצאת "ספרי התורה" מההיכל, אווירת 'כל נדרי' מהדהדת בחלל, הזמן קצר והתכונה רבה. ובכל זאת, אני משתדל לפנות כמה

תמיד החשבתי את עצמי כאדם נוח. כזה שלא מחפש מלחמות, לא מרבה לפגוע, ואם כבר חלילה קרה משהו – אני בדרך כלל יודע מול מי