פרשת וישלח

#וזכנו להשתדל
זה היה השבוע לפני 18 שנה בדיוק. לראשונה נקראתי ע"י דודי היקר באדם, הרה"ח רבי יוסף פוגל שליט"א, מנהל ארגון ערכים אזור הצפון למסור סדרת הרצאות לציבור הכללי דרך "ערכים" ביקשתי ממנו עצה והדרכה איך לפתוח את ההרצאה ומה להציג בפני המשתתפים.
אמר לי דודי: "מניסיון, פותחים עם פרשת השבוע ונותנים לעניינים להתגלגל". נכנסתי לאולם של מתנ"ס ברקוביץ בנצרת עילית ופגשתי מולי מקבץ של יהודים, מגוון רחב של אנשים, בליל של דעות.
פתחתי בדברי הפרשה: "וישלח יעקב מלאכים", מספרים לנו חז"ל שיעקב "התקין עצמו לשלושה דברים, דורון תפילה ומלחמה". ולכאורה שאלתי, הרי הובטח לו מפי הבורא שהכול יהיה בסדר ולמה הכין עצמו גם למלחמה? רק שזה מסר עבורנו, על האדם להיות כל הזמן בעמדת השתדלות. נכון, שהוא התפלל ואלוקים הבטיח לו שיהיה עמו, בכל זאת על האדם להיות מוכן גם לקרב.
כל התכלית של האדם בעולם הזה היא השתדלות. אמרו הקדמונים "אין לך דבר העומד בפני הרצון", ושאלו רועי ישראל וכי לא מצאנו שאדם לא השיג את רצונו ומאוויו? וכי ליבו של אדם אינו מלא רצונות שלפעמים אינם מתגשמים? ותירצו, כי התביעה מול האדם אינה על יישום הרצונות אלא על הרצונות עצמם. "אין לך דבר העומד בפני הרצון" – וכי מישהו או משהו מנע בעדך מלרצות, מלשאוף, מלכסוף לטוב?!
ההשתדלות היא הכוח המניע את העולם. אדם רוצה הוא אדם חי, כל עוד הוא שואף הוא יכול להשיג, מי שאינו חולם אינו מגיע לכלום. אבל בל נחשוב שההשתדלות  מביאה את התוצאה, היא רק דרך לשם. עדיין זקוקים לסייעתא דשמיא, זהו ה"תפילה", הדרך השנייה של יעקב אבינו. כי ללא תפילה אין סיוע וההשתדלות לא שווה כלום.
*
השבוע, זכינו לביקור של שר החקלאות אורי אריאל בחדרה. ביקרנו בערבהגיבוש של  'השומר החדש' – בחווה  החקלאית של חדרה.
השר אריאל שיבח את העירייה ואת כל העוסקים בדבר שהביאו את הבשורה החקלאית לבני הנוער. "ההוראות של החקלאות החלו לפני 3000 שנה", אמר השר, "כשהתורה מלמדת אותנו על לקט שכחה ופאה, אלו דברים היפים גם לנו ולדורנו". להלן שיבח את היוזמה שיכולה לדבריו "להוציא את החברה מהסמארטפון ושיתחילו קצת לנטוע ולעדור ולהתפלל על הגשמים".
בהמשךמ ביקשתי "לתקן" את דברי השר: הוראות החקלאות התחילו לפני יותר מ-5000 שנה, הקב"ה הניח את אדם הראשון בגן עדן וביקש ממנו "ראה שלא תקלקל". בהמשך כשנענש על אכילת עץ הדעת נאמר לו "בזעת אפיך תאכל לחם". שם החלה עבודת החקלאות בישראל עם הוראה ברורה: על האדם להשתדל להביא את לחמו הביתה, הקב"ה אכן זן ומפרנס, אבל על האדם חובת ההשתדלות: "בנפשו יביא לחמו".
הנה כי כן, תוצאות איש לא יודע, השתדלות – זה מה שתובעים מהבנאדם. "אין הקדוש ברוך הוא מונה דפים", אומר הפתגם הידוע, "אלא שעות". ההשקעה היא שעומדת במבחן. "יגעת ומצאת תאמין" – אומר ה'שפת אמת': תאמין שיגעת. כי זו העיקר, היגיעה והעמל.
*
בארוע נוסף שנערך השבוע פתיחת הפרויקט הגדול מול חוף -על כביש 2   אמרתי ברוח הזמן והימים הבאים עלינו לטובה, ימי החנוכה, חג האורה, כי על האדם לעשות בפועל משהו בשביל שתשרה הברכה.
היו שם בכינוס בעלי עסקים גדולים – פוקס, זארה, הלפרין קסטרו ועוד שאלתי אותם: מה אנו למדים מהסביבון ?
כולנו מכירים את האגדה העתיקה אודות הסביבון. היה זה כאשר היוונים אסרו על העם היהודי ללמוד תורה, וגזרו עונש מוות על אלו שיעברו את החוק. ילדי ישראל התקבצו ולמדו תורה בסתר, וכאשר שמעו חיילים מתקרבים לשטח היו מטמינים את הספרים, מוציאים את הסביבונים, ומעמידים פנים כאילו הם עסוקים במשחק לוהט.
אבל המסר הנוסף שאפשר ללמוד ממנו הוא , כי כמו שבסביבון לא משנה כמה הכנות תעשה, כמה תשקיע בסיבובים וכמה מיומנות יש בידך – בסופו של דבר, התוצאה תהיה שמימית ובלתי מתוכננת. הסביבון ייפול על אחת האותיות, מבלי שיש לנו צל של מושג איזה מהן, כך גם אצל האדם ביומיום, כמה שיעשה סיבובים והכנות, בסוף בסוף התוצאה היא מה שנגזר עליו מלמעלה.
לפעמים אדם שוכח שהוא רק סביבון, שיש מישהו שמסובב אותו מלמעלה, והוא מסתובב ומסתובב ומסתובב ומרגיש כביכול הוא 'תפר' עיסקה, הוא 'סיבן' את המוכר, הוא 'סובב' את הפציינט – זה הכול דמיון וסחרור. דע לך כי יש למעלה מי שהוא "הסיבה והמסובב", כלשון הראשונים. הוא לבדו אחראי על סביבון חיינו.
אבל על האדם נגזר לעשות השתדלות, לנסות, לרצות. התוצאות רשומות למעלה. לפעמים אדם משקיע בעסקה פלונית ימים וחודשים ארוכים ולא יוצא ממנה דבר, אבל אינו יודע שבאותם רגעים מזמנים לו משמים עסקה גדולה יותר ומוצלחת יותר – עליה לא יצטרך לעמול ולהזיע בכלל. ככה זה משמיים. אדם משקיע בצד הזה ונותנים לו מצד אחר. העיקר ההשקעה.
בהצלחה .
שבת שלום ומבורך
הרב בן ציון (בנצי) נורדמן
לתגובותnordman@jss.org.il i
השארת תגובה