פסח תשע"ט

ארבעה בנים? כנגד!

בעוד ימים ספורים יחול חג-הפסח, חג החירות. משמעויות רבות וזוויות שונות יש לחג זה וחכמינו ז"ל נותנים לנו הדרכה בהכנות לחג הגדול. בליל הסדר, ישב עם ישראל סביב שולחן החג, ויאחז בידו את ה"הגדה של פסח". לא רבים יודעים, אך 'הגדה של פסח' מחזיקה בשיא עולמי של הספר שהכי הרבה מהדורות שלו נדפסו מאז המצאת הדפוס. לאחרונה גיליתי, כי בספריה הלאומית יש 10,000 מהדורות שונות עם פירושים שונים. מי שעוקב אחר הוצאות הספרים השונות, מגלה כי בכל שנה יוצאים עשרות אם לא מאות הגדות חדשות, עם פירושים שונים וחידושים נוספים.

באופן אישי, בכל שנה ושנה, אני מגלה הגדה אחרת, עם פירוש חדש ש'מדבר אליי'. וכך, סביב שולחן החג, או במפגשים שונים בתקופה זו, אני "מוכר" את הפירוש החדש שזכיתי ללקט.

השנה, אני מסתובב עם פירוש מיוחד. ובניגוד לשנים הקודמות, הפעם זהו פירוש ששמעתי בעל פה, ואני עדין מחפש מקור כתוב. הפירוש, בשם האדמו"ר מרוזי'ן, גורס באופן שונה את דברי ההגדה המוכרים "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה". וכך הוא אומר: 'כנגד' – אלו שמקטלגים את עם ישראל ולאחד קוראים חכם ולאחד רשע ולאחד תם ולאחד שאינו יודע לשאול. אלא כל יהודי הוא לפעמים  חכם, ולאחר מכן הוא עלול להיות קצת רשע, ופעמים שהוא תם והרבה פעמים כנראה שהוא אינו יודע לשאול. בכל יהודי יש גם וגם. השאלה כנראה היא המינון והאחוזים… אבל בסופו של דבר כולם בנים למקום, בלי קיטלוג למגזר ובלי תווית כזאת או אחרת…

*

כבכל שנה אנחנו מזמנים ליום מיוחד ב'מפעלות הרב גרוסמן' את עמך ישראל להאנגר במחנה סירקין, יחד עם נשיא מגדל אור הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן, חתן פרס ישראל, ומי שעומד מאחורי מפעלי החינוך והחסד הגדולים במדינה, ליום מיוחד שבו אורזים אלפי סלי מזון שיחולקו לאלפי בתים בעם ישראל, במסגרת הפרויקט המיוחד "חג שבע".

במהלך יום האריזה, באים והולכים נבחרי ציבור רבים. פוליטיקאים. חברי כנסת. שרים. השנה, כאשר ישבנו על ההזמנות, הבנו שנוצרה בעיה: אירוע האריזה מיועד להתקיים מספר ימים לאחר יום הבחירות, ומי הוא הפוליטיקאי שיטריח עצמו לאחר הבחירות לבוא לאירוע שכזה? כמו אתרוגים לאחר הסוכות. כשלג דאשתקד—

אך הפלא ופלא. כמעט כל צמרת הממשלה הגיעה, יחד עם חברי כנסת מרוב הסיעות, בשותפות אמת הנדירה במחוזותינו, ברצון לתרום ולעזור בערבות הדדית. מעבר לכך שכנראה שיש רק אדם אחד במדינה שיכול להושיב את בני גנץ, יריב לוין, יואב גלנט ויעקב אשר סביב שולחן אחד – וזה הרב גרוסמן – ראיתי בזה אמירה חזקה, שדווקא בחג האמונה, החג בו נהינו לעם, יש את הדרך להתאחד כולם סביב מטרה אחת. ערבות הדדית.

*

נתון מדהים: ע"פ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 98% מהיהודים בישראל, מציינים את 'ליל הסדר'. נתון שאין לו אח ורע בשום נושא אחר. יותר מ-3,000 שנים אחרי יציאת מצרים, רוב מוחלט של העם היהודי ממשיך לספר את סיפור יציאת מצריים, ולהעביר אותו לדורות הבאים.

לחג הפסח משמעויות רבות. אם ננסה להניח את האצבע ואת הדגש על המרכזי מכולם, הרי שבחג הפסח הפכנו לעם. האומה היהודית, מה שקרוי "עם ישראל" נולד בחג הפסח. בחג הזה נהינו לעם. הקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים. הקב"ה בידל את העם היהודי, צאצאי אברהם יצחק ויעקב, מהעם המצרי, ובאותות ומופתים הוציאנו מעבדות לחרות ועשאנו לעם – עם השם!

אחת המצוות המאפיינות את ליל הסדר הינה מצוות "והגדת לבנך". המצווה הזו באה לתת דגש על דור ההמשך – דור העתיד. כל ליל הסדר מובנה ומותאם לילדי ישראל, שישאלו שאלות ויגלו התעניינות. כי הדרך היחידה לשמר מסורת, היא על ידי ההנחלה לילדים.

זכור לי ששאל אותי פעם נער ממדרשת 'לב לאחים' כיצד אני יודע שסיפור יציאת מצרים הוא אמיתי ולא חלילה סיפור מדומיין של סופר טוב. אמרתי לו שאמיתותה של התורה היא מוכחת וודאית ונתתי לו לקרוא חומר בעניין. אך הרגשתי צורך לענות לו תשובה קצרה פשוטה שתכנס אל לבו. אמרתי לו שמי שסיפר לי את הסיפור הזה, היה אבא שלי. ומי שסיפר לו, היה גם כן אבא שלו. ומי שסיפר לסבי, היה אביו. וכן הלאה וכן הלאה. דור לדור יביע אומר. כל אב שמע מאביו ששמע מאביו. חג הפסח נחגג השנה. גם שנה שעברה הוא נחגג, וגם לפני שנתיים. גם לפני עשור, חמישים שנה, מאה שנה ומאתיים שנה. מתי הוא התחיל??? ביציאת מצריים. ומהיכן אנו יודעים כל זאת? כי אב סיפר לבן, וכמובן אבא אינו מנחיל שקר לבניו, כך עוברת לה האמונה ביציאת מצרים – שהיא שורש אמונת התורה בצורה הפשוטה והחזקה  ביותר, וכך אנו רואים שחג הפסח עבר ועובר במסורת ישראל לאורך כל הדורות.

*

לסיום תרשו לי לחזור לארבעה בנים של ההגדה ולהוסיף עוד נימה אישית. בדורנו נוסף בן נוסף לרשימת ארבעת הבנים. הבן החמישי – זה שכלל אינו מיסב לליל הסדר… הוא לא שואל שאלות, כי זה לא מעניין אותו לקבל תשובות. יתכן שהוא אפילו אינו יודע על קיומו של ליל הסדר. יכול להיות שהוא חי לו אי-שם, שקוע בענייניו, מנותק לגמרי ממורשת ישראל וחגי היהדות. גם אליו אנו חייבים להגיע ולנסות לקרב, לחבר ולאחד. גם אותו אנו צריכים להביא אל נועם היהדות.

אני בטוח שככל שנרבה אהבה ואחווה בין איש לרעהו, נוכל להתגבר על המכשולים ולאחד את העם הזה.

בברכת שבת שלום ומבורך

ופסח כשר ושמח

שתפו:

עוד כתבות

סָבְרֵי מָרָנָן – לְחַיִּים…

עמוק בתוך חודש אדר שמרבים בו בשמחה, ערב ימי הפורים, רציתי לשתף בסיטואציה אקטואלית שנתקלתי בה במסגרת הפרויקט הנפלא – "ניצוצות – שיעור אחר", שייסד

עֶרְכָּה שֶׁל מִלָּה טוֹבָה

ביום שישי האחרון, קיבלתי הצעה ספונטנית מא' חבר יקר לצאת יחד לסיבוב קצר בטרקטורון בחיק הטבע. יצאנו מפרדס חנה-כרכור לכיוון גבעת עדה על גדות הנחל

חֹק חִיּוּךְ חוֹבָה

אני משתדל לא לכתוב טורים על אנשים ספציפיים, מצד אחד אינני רוצה לפגוע חלילה, ומצד שני לא להפריז מידי בשבחים. הפעם אחרוג ממנהגי. ביום שישי

תרומה לפדיון כפרות