פרשת חיי שרה

מות שרה או חיי שרה?!

פרשתנו  פותחת במאורע המצער של פטירת שרה אמנו ע"ה, התורה הקדושה פותחת את תיאור המקרה במילים אלו: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים … וַתָּמָת שָׂרָה … וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ'.

השאלה הנשאלת מאליה היא מדוע הפרשה פותחת ב'חיי שרה' – ומכאן גם שמה של הפרשה – פרשת חיי שרה, והרי הכתוב בא לתאר את מאורע פטירתה, ולא את סיפור חייה?

ביאור נפלא ויסודי מלמד אותנו המלבי"ם (רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר .תקס"ט 1809 –תר"מ, 1879): חיי האדם אינם כחיי הבהמה! התורה מלמדת אותנו כאן כי עיקר חיי האדם הם חיי השכל, ולא החיים הגשמיים שהם אכן שווים לחיי הבהמה, וחיים אלו לא יוודעו אלא בעת שהם אל אל סיומם, שאז האדם יודע את סיכומם של החיים ואת כללות ימי חייו, ולפיכך כאשר סיימה שרה הצדקת את ימי שנות חייה – באו אל סיכומם מאה עשרים ושבע שנים שלמות ומלאות במצוות ומעשים טובים, קבעה התורה את סיכומם של "שני חיי שרה" – וכפי שדרשו חז"ל "כולם שווים לטובה"!

ניתן ללמוד זאת גם מהמשך הפרשה – ממשיך המלבי"ם ומבאר – מהוויכוח של אברהם עם בני חת, אברהם שהאמין כי משמעות החיים האמתיים הם החיים הנצחים, החיים שלאחר המוות, האמונה בהשארת הנפש, ולכן טרח והשקיע רבות בכבודה של אשתו הצדקנית גם לאחר מותה, לתת לה מקום של כבוד עד אשר תקיץ ותעמוד לתחייה ליום הדין הגדול לעתיד לבוא. בני חת שהיו לקויים באמונה זו חשבו כי קבורת הנפטר איננה רק ענין טכני, מפני כבוד החיים, ומצידם אפשר לאחר זמן לפנות את הקבר. ואברהם אבינו בטרחתו סביב ענין הקבורה בפרסום והשקעה רבה – דומה היה כעשרת הדברות שהבהירה לעולם כולו את האמונה בשכר ועונש.

ברור, איפוא, כי הפרשה שמתארת את זיום והדרם של החיים האמתיים כאן בעולם – חיי מלאים במצוות ומעשים טובים – ראויה בהחלט להיקרא על שם חייה ושל שרה – שלא הסתיימו אלא אדרבה התעצמו והתגברו.

*

בשבוע החולף עזבו אותנו בזה אחר זה, יום אחר יום, שלשה דמויות יקרות מעולמה של העיר חדרה – שהלכו לעולמם. המכנה המשותף ביניהם – אם ניתן להשוות בכלל בין יהודים כאשר כל יהודי הוא עולם מלא – שבחייהם לא היו מפורסמים מאוד, אלא דווקא פשטותם וייחודיותם כיהודים פשוטים מעמך ישראל, היא הייתה גדולתם.

הראשון הוא ידידינו היקר ר' ציון ימין – חבר קהילתנו 'קהילת הפארק', כמתפלל קבוע היינו נפגשים – אבדל לחיים – בתפילות שבת וחג, ציון ז"ל נדד איתנו בכל ארבעת התחנות שעברנו… ממשרד המכירות לגני מדעים ויהדות, ומשם לקראוון הראשון, ועובר למקום (הזמני) שאנו נמצאים בו כיום 'היכל ציון'.

השני – ר' ויקטור חיים לוי – אדם יקר רוח, רודף צדקה וחסד. המציל המיתולוגי של העיר חדרה, שבהספדו צוין כי זכה להציל מעל 2000 איש במשך ימי חייו.

השלישי הוא הבלן הצדיק רבי חיים אלהרר – לא כולם יודעים באיזו מסירות נפש היה דואג בהתנדבות מתוך תחושת שליחות מופלאה לטהרתם של ישראל! היה מכתת רגליו ממקוה למקוה במקוואות השונות הפזורות ברחבי עירנו לסדר ולארגן כל מה שהיה צריך, מעל ומעבר למה שהיה נדרש ממנו בתפקידו.

*

וכאן המקום להזכיר בהתפעלות ולתת מילה טובה על עבודת הקודש של צוות 'חברא קדישא חדרה' בראשות המנכ"ל ידידי רבי יוסף גרשון והמנהל ידידי ר' חיים הברמן וכל צוות 'אנשי השטח', איש איש כפי כבודו ומעלתו, כולם אנשי חיל, אשר בשליחות קודש ואחריות ממלאים את תפקידם בנאמנות, גם בזמנים קשים ומקרים רגישים. כפי שלמדנו מפרשת השבוע את החשיבות הרבה שהתורה מייחסת לפעולת קודש זו – המשרישה אמונה בעיקרי הדת, וכדברי המלבי"ם שהזכרנו לעיל – כעין עשרת הדיברות!

*

כפי שלמדנו מהפרשה – המעשים הטובים שעשו בינם לבין קונם, שהיו מוכרים וידועים לסביבתם הקרובה, ולא כולם ידעו להעריך את מעשיהם הטובים ותרומתם לכלל כולו. וכעת, במותם – עם סיומם וסיכומם של חיים, נחשפנו יותר ויותר למעלותיהם ולמעשיהם הטובים. ובעיקר, כעת בסיכומם של חיים הם עולים למעלה אל בית עולמם, שם יקבלו את שכרם במלואו, על כל מעשיהם הטובים שעשו דווקא באומנות של 'הצנע לכת'.

והנה השבוע ראינו במוחש כיצד אין מלוים לו לאדם אלא מעשיו הטובים, ולאחר אריכות ימים המעשים הטובים מכריזים אליהן כשמתגלים פתאום ויוצאים ומתעוררים לאור עולם. וכפי שלמדה אותנו התורה אצל שרה אמנו, כי אין כאן ירידה אלא עליה.

זכו אותם יהודים יקרים להעמיד דורות ישרים, בהיכרות עם המשפחות היקרות והחשובות שהשאירו, בנים ובנות נכדים ונכדות – זרע ברך השם, כפי שצויינו הדברים בדברי ההספד שנאמרו עליהם, ובמשך ימי האבל. והרי בכך משבח הקב"ה כביכול את אברהם אבינו, כפי שמעידה התורה "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם  לעשות צדקה ומשפט".

ת.נ.צ.ב.ה

יהי רצון שנזכה במהרה לראות במוחש את תחיית המתים והגאולה השלימה במהרה בימינו. אמן.

בשורות טובות, ישועות ונחמות,

שבת שלום ומבורך

הרב בן ציון (בנצי) נורדמן

השארת תגובה