פרשת חוקת

#חופש, חופש לעולם

בסוף השבוע , הראשון ביולי, ייצאו המוני תלמידי משרד החינוך לחופש הגדול. אי אפשר לומר שלא מחכים לחופש, גם התלמידים, גם קצת המורים, אבל רק קצת. איש חינוך ואיש ציבור לא יוצא אף פעם לחופש. ההיפך הוא הנכון.

ליוויתי פעם את הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א, רבה של מגדל העמק וחבר מועצת הרבנות הראשית ל'חופש' בצפון. הוא שהה שם עם משפחתו המורחבת ואכן השתדל להעניק להם 'חופש'. התפלל עמם תפילה ארוכה שלאחריה סדר לימוד, כי הוא ב'חופש'. אחרי התפילה עמדו שורה ארוכה של אנשי המקום וביקשו עצה וברכה, והרב העניק להם במאור פנים כי הוא ב'חופש'.

ואז, רק טלפון אחד מהמוסדות, דחוף ביותר, כי הוא ב'חופש', ובהמשך היום רק לצאת לסידור קידושין באזור כי הוא מילא ב'חופש', ולמחרת הלוויה לא עלינו של אדם קרוב, ובגלל ה'חופש' היה על הרב לנסוע הלוך ושוב מהצפון המורחק למרכז, וכך הלאה. 'חופש' לא היה לרב, אולי לסובבים אותו.

איש ציבור לא יוצא לחופש, כל הזמן בפעולה. דווקא ב'חופש' זה הזמן שלו לפעול לתקן ליקויים, לבדוק את עצמו במה שגה והיכן ניתן לתקן. ב'חופש' אצלנו במרכזי החינוך  עושים שיעורי בית: מתקנים ליקויים מכל השנה, אוטמים חורים שלא הגענו אליהם כל ימי הלימודים, מסדרים את הכיתות לשנה החדשה, משבצים את המורים וצוות ההוראה לשנת הלימודים הקרובה ועמלים על שיבוץ התלמידים, קניית ציוד ואביזרי בית ספר חדשים וצביעת כל הבניינים. מי דיבר על 'חופש' ולא קיבל?

"במתים חפשי", אומר הכתוב. כיוון שנעשה מת נעשה חפשי. יהודי לעולם לא משתחרר מהשעבוד, מהעול, מהאחריות. כמו שלאבא ולאמא אין חופש כך גם לאיש חינוך וציבור אין חופש. האחריות רודפת אותו עד לשעות החופש המיוחל בצפון או בדרום.

*

שאלו במה אני עסוק בחופש הקרוב? אז ככה, אנחנו שמחים לבשר על מהפכה חינוכית בעיר חדרה בהקמת חט"ב ותיכון  "עתיד מדעים ויהדות".
כזכור, החל משנת הלימודים הקרובה (תשע"ח) יופעל חט"ב ותיכון  "עתיד מדעים ויהדות"  ע"י רשת חינוך עתיד במסגרת  שיתוף פעולה ייחודי ויוצא דופן בין הרשת למרכז חינוך "מדעים ויהדות".
החיבור בין "עתיד" ל"מדעים ויהדות" מאתגר את כולנו גם ברמה הפרקטית, גם ברמה הלוגיסטית וגם ברמה הרעיונית. הבעלות החדשה והמשותפת על בית הספר "עתיד מדעים ויהדות" תאפשר להעניק לכל תלמיד ותלמיד במעטפת חינוכית שתאפשר סביבת למידה איכותית המשלבת בין אורח חיים תורני למצוינות לימודית.
מי שעוד אין לו חופש, לא בימים אלו ולא אף פעם, זה אגף החינוך בעירית חדרה בהובלת סגלית איצקוביץ ששותפים פעילים  לכל מיזם חינוכי בחדרה בכלל ובמרכז 'מדעים ויהדות' בפרט.
רק בזכות אותם יחידים שלא יוצאים לחופש, זוכים התלמידים לחופש מושלם.

*

בפרשת השבוע, פרשת חוקת, אנו למדים על תופעה ייחודית שאין לה אח ורע. הפרה האדומה שמטרתה לטהר טמאים, לימדונו חז"ל הלכה מיוחדת, הכהן שהיה מזה את מי החטאת על הטמאים כדי לטהרם, היה בעצמו זקוק לטהרה אחרי המצוה. וכך אמרו חז"ל בלשונם: "פרה אדומה, מטהרת טמאים ומטמאה טהורים". ועל דבר מופלא זה אמר שלמה המלך ע"ה: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני".

והדברים אומרים דרשני: הוא הכהן עומד ומטהר אנשים טמאים, כדי שיוכלו מעתה להיכנס לבית המקדש ולאכול קדשים, ואילו הוא עצמו הופך לטמא. איזה מן הגיון יש בזה?

וביארו חכמי המוסר: כי פרה אדומה באה לרמז לאדם במסעו אל הקדושה, אין עצירה ואין חופשה. דווקא בשעה שמכשיר אנשים ומטהר אותם הוא צריך להוסיף ולטהר עצמו בכל מיני טהרה. ללמדך, שכלפי שמים אין חופש. כמה שאדם מטהר עצמו יותר הוא זקוק שוב ושוב לטהרה ולקדושה, כדי לזכור שיש להמשיך ולטפס, להמשיך ולהעפיל בדרך העולה בית א-ל.

נשנן זאת בימי 'החופש' הבאים עלינו לטובה: אין עצור ואין סטופ בדרך.

שבת שלום ומבורך

הרב בן ציון (בנצי) נורדמן

nordman@jss.org.il

השארת תגובה