מאמינים בניסים

עומדים אנו לקראת יום טוב שביעי של פסח – בשונה מחג שמיני עצרת – הוא חלק בלתי נפרד מחג הפסח. חג הפסח מוקף מיום טוב בתחילתו ובסופו, כאשר בתווך עומדים ימי חול העומד.

את מהותו של יום טוב ראשון אנו מכירים היטב כיום יציאת מצרים, "ליל שימורים", בו הכה הבורא את בכורי מצרים והוציא אותנו משם ביד חזקה. וכך לדורות אנו מבטאים אותו בעריכת ליל הסדר ככל משפטו וחוקתו.

אך ביחס לשביעי של פסח, לא מפורש בתורה מה אירע ביום זה. אך חז"ל מלמדים אותנו, וכפי שרש"י הקדוש בתחילת פרשת בשלח עושה את החשבון, זה הוא היום שבו אירע הנס המיוחד של "קריעת ים סוף", ביום השלישי שבו קבעו לשוב ולא שבו, חזרו המרגלים לפרעה ביום הרביעי וסיפרט לו, ביום החמישי והשישי רדפו אחריהם, בליל שביעי ירדו לים, בשחרית אמרו שירת "אז ישיר".

ואכן, על פי זה אנו קוראים בקריאת התורה של יום טוב שביעי של פסח את "שירת הים".

נעמוד כעת על נקודה פלאית שאנו מוצאים בקריעת ים סוף, כלל ישראל עומדים על שפת הים במצב בלתי אפשרי בעליל, הים מצד אחד – המצרים רודפים מצד שני, מסביב מדבר איימתני. המצב נראה אבוד לחלוטין! מה עושים יהודים במצב קשה? זועקים אל השם! מתפללים מכל הלב.

והנה, תגובה "מפתיעה" מקבל משה מאת הבורא, "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ". ומפרש רש"י: משה היה עומד ומתפלל, אמר לו הקב"ה לא עת עתה להאריך בתפלה שישראל נתונין בצרה. ולכאורה, אין זה מובן. וכי מה על יהודי לעשות בעת צרה, אם לא לזעוק אל השם? מדוע אומר להם הקב"ה "מה תצעק אלי"?

יתכן שהתשובה שנאמרה כאן היא עיקרון יסודי – גם בשבילנו – לפעמים בשעת צרה, מעבר לתפילה ולזעקה, יש להעפיל אל השלב הבא; לצפות לישועה ולחכות לנס! להאמין באמונה פשוטה כי הבורא יתברך כל יכול, אם אנחנו נבטח בו ונשליך עליו את כל יהבנו, הישועה כבר מזומנת לבוא, הנס כבר יתרחש, כאן ועכשיו!

ואכן, זה מה שקרה בשעתו, נחשון בן עמינדב היה הראשון שקפץ לים סוף עוד טרם נבקע לשניים, ובכך הוכיח אמונה ברורה ומוחשית והפך להיות סמל לאמונה מתוך מסירות נפש.

חשבתי לעצמי, באוירת הימים, עם ישראל זקוק לניסים ולישועה, ובמצב הנוכחי גם התפילות אינם מתקיימות כסדרן כבימים כתיקונם, אז מה באמת נדרש מאיתנו בשעה שכזו?

התשובה היא דומה: מעבר לתפילות שבוודאי עלינו לשאת מכל ליבנו לישועת הכלל והפרט, על אחינו בני ישראל השרויים בצער, מי בחולי, מי בפחד, מי בבידוד. מעל הכל עלינו לבטוח בהשם, ולצפות לניסים!

כאז גם היום אנו בני ישראל מאמינים בני מאמינים, מאמינים בהשם שיעשה לנו ניסים ונפלאות, כדברי הפסוק: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת"

חג שמח

וקיץ בריא

 הרב בן ציון (בנצי) נורדמן

השארת תגובה